תזכיר חוק חדש לצמצום חובת רישום מאגרי מידע בישראל

משרד המשפטים פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' ) (הגדרות וצמצום חובת הרישום), התש"ף -2020 .

דברי ההסבר מבהירים את מטרות התזכיר:

"ראשית, הוא נועד לצמצם את היקף חובת הרישום על מאגרי המידע על מנת למקד את הפעילות הרגולטורית במאגרים המציבים איומים משמעותיים לפרטיות ובפעולות פיקוח ואכיפה. שנית, התיקון יביא להתאמת ההגדרות הקבועות בחוק הנוגעות להגנה על מידע אישי ממוחשב להתפתחויות הטכנולוגיות, החברתיות והמשקיות המפליגות שהתרחשו מאז נחקק, ולהסדרים מודרניים של הגנת מידע אישי במדינות מובילות בעולם ובמישור הבינלאומי, ובראשם רגולציית הגנת המידע של האיחוד האירופי (להלן -GDPR)."

התזכיר מציע לצמצם את חובת הרישום כך שתחול רק על מאגרים שיש בהם מידע על 100,000 בני אדם או יותר ושבנוסף לזה יש בהם רגישות מיוחדת בשל סוגי המידע הכלולים בהם, בשל סוג בעל המאגר (גוף ציבורי או לא), בשל מטרת עיבוד המידע וכדומה.

הגדרת "מידע בעל רגישות מיוחדת" מרחיבה את ההגדרה הנוכחית של "מידע רגיש" וכוללת: מידע על צנעת חיים, מידע רפואי או נפשי, מידע גנטי, מידע על דעות פוליטיות או אמונותיו של אדם, עברו הפלילי, נתוני מיקום ותעבורה, מידע ביומטרי, מידע על גזע או מוצא, מידע על נכסיו והתחייבויותיו של אדם ומצבו הכלכלי, מידע על הרגלי צריכה ומידע נוסף ששר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות.

בנוסף, תזכיר החוק מרחיב את הגדרת "מידע", במקביל למקובל ברגולציות הפרטיות המתקדמות בעולם, לרבות ההגדרה שב-GDPR האירופי: "נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי, במישרין או בעקיפין, באמצעים סבירים, לרבות מספר זהות, מידע ביומטרי, וכל נתון מזהה ייחודי אחר".

דברי ההסבר מבהירים כי מדובר בתיקון אחד מבין שלושה הצפויים לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (משרד המשפטים ניסה לקדם בעבר את תיקון מס' 13 לחוק, הכולל הגברת סמכויות האכיפה של רשם מאגרי המידע, אך ללא הצלחה עד כה).

כעת בכוונת הממשלה לשוב ולקדם את חקיקת תיקון מס' 13, במקביל לקידום התזכיר האמור. בנוסף, בחודשים הקרובים, בכוונת משרד המשפטים לפרסם תזכיר חוק נוסף "שישלים את מהלך התיקון המהותי הנדרש לעדכון החוק הקיים והתאמתו למציאות בת זמננו. תיקון זה צפוי לכלול סוגיות מהותיות כגון הרחבה של הבסיסים המשפטיים המותרים לעיבוד מידע, מעבר להסכמה והסמכה בחיקוק, הרחבה ועדכון של רשימת הזכויות המוקנות לנושאי המידע והסדרים המשקפים אחריותיות של בעל מאגר ומחזיק. דחיית הסדרתן של סוגיות אלה לתזכיר נוסף ונפרד נובעת מן המורכבות הרבה שלהן, המחייבת איזון עדין בין אינטרסים וזכויות, ומחוסר הרצון לעכב את קידום שאר הצעות החוק הדחופות והבשלות שעל הפרק."

יש להניח כי קידום תיקוני החקיקה הנ"ל מיועד לתת מענה לצורך של ישראל לזכות בהכרה אירופאית אשר תשמר את מעמדה של ישראל כמדינה בעלת adequacy, התואמת את אמות המידה האירופאיות להגנת פרטיות המידע, באופן המאפשר העברת מידע בין אירופה לישראל. זאת במיוחד לאור החלטת בית המשפט לצדק באירופה (עליה כתבנו בסקירה קודמת) שביטלה את ההסדר להעברת מידע בין האיחוד האירופי לארה"ב, בשל השימוש הגורף של סוכנויות המודיעין ורשויות האכיפה בארה"ב במידע אישי שמקורו באירופה.

פסילת הסדר העברת המידע בין אירופה לארה"ב עלולה להשליך בהמשך גם על חוקיות העברת מידע אישי מאירופה לישראל, וזאת לנוכח השימושים הנעשים ביכולות המעקב של גופי הביטחון הישראליים; אלה מתגלים בימים אלה במלוא עוצמתם בעקבות רתימת יכולות המעקב של השב"כ למטרה האזרחית של הדיפת מגיפת הקורונה.